Daf 66b
מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַעֲשֶׂה בִּמְגוֹרָה שֶׁל דִּסְקִים בְּיַבְנֶה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחֶזְקַת שְׁלֵימָה וּמָדְדוּ וְנִמְצֵאת חֲסֵירָה
Rachi (non traduit)
מנא אמינא לה. דאין עד אחד נאמן בדבר ערוה לפסול ואפילו אין לו מכחיש:
מגורה. מגורת מים כמין בריכות מים כדאמר בבבא בתרא (דף סז.) לא מכר את המגורות של מים:
של דיסקים. שם אדם או שם מקום שביבנה:
בחזקת שלימה. ארבעים סאה:
כָּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּהּ הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן מְטַהֵר וְרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן מִקְוֶה זֶה בְּחֶזְקַת שָׁלֵם הוּא עוֹמֵד מִסָּפֵק אַתָּה בָּא לְחַסְּרוֹ אַל תְּחַסְּרֶנּוּ מִסָּפֵק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אָדָם זֶה בְּחֶזְקַת טָמֵא הוּא עוֹמֵד מִסָּפֵק אַתָּה בָּא לְטַהֲרוֹ אַל תְּטַהֲרֶנּוּ מִסָּפֵק
Rachi (non traduit)
היה רבי טרפון מטהר. דאמר השתא הוא דחסר ובשעה שטבלו בה אדם וכלים שלימה היתה:
מטמא. דלא ידעינן מאימת חסרה ונמצא שאינה טבילה:
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בַּעַל מוּם שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה
Rachi (non traduit)
שעבודתו. שעבד כבר כשירה לקמן יליף לה:
בעל מום שעבודתו. שעבד כבר פסולה ואפילו היה שוגג לקמן יליף לה:
Tossefoth (non traduit)
אמר רבי טרפון משל לעומד ומקריב על גבי המזבח. וא''ת מאי משל הוא זה הרי במשל אפי' נודע שפסול היה בשעת עבודה אפ''ה עבודתו כשרה כדמוכח בסמוך מקרא ובכי האי גוונא גבי מקוה אם נמצא שמדידתו היתה תחלה בטעות טהרותיו טמאות למפרע אפילו לר' טרפון ואור''י דבתרתי פליגי פליגי בטהרות שנעשו על גביו למפרע מר אזיל בתר חזקה דמקוה ומר אזיל בתר חזקה דאדם ובשלא נודע חסרון המקוה למפרע [ופליגי נמי בטמא שטבל במקוה ולאחר זמן נודע שהיה חסר באותה שעה שטהרותיו טהורות למפרע ואהא מייתי המשל] ופליגי נמי במקוה שטבל בה כהן ועבד עבודה ובאו עדים והעידו שהיה המקוה חסר קודם הטבילה רבי טרפון אומר כשירה העבודה מידי דהוה אבן גרושה ובן חלוצה ואהא קאי המשל:
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן אַתָּה דִּימִּיתוֹ לְבַעַל מוּם וַאֲנִי דִּמִּיתִיו לְבֶן גְּרוּשָׁה אוֹ לְבֶן חֲלוּצָה נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה אִי דּוֹמֶה לְבֶן גְּרוּשָׁה וּלְבֶן חֲלוּצָה נְדוּנֶנּוּ כְּבֶן גְּרוּשָׁה אוֹ כְּבֶן חֲלוּצָה אִם דּוֹמֶה לְבַעַל מוּם נְדוּנֶנּוּ כְּבַעַל מוּם
הִתְחִיל רַבִּי עֲקִיבָא לָדוּן מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ בִּשְׁנַיִם
Rachi (non traduit)
מקוה פסולו ביחיד. בא אחד ואומר אני מדדתיו ונמצא חסר נאמן דקי''ל (גיטין דף ב:) דעד אחד נאמן באיסורין:
ובעל מום פסולו ביחיד. בא אחד ואמר בעל מום הוא נאמן ולקמן מפרש לה:
דָּבָר אַחֵר מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ בַּעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ מֵאֲחֵרִים אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן עֲקִיבָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים
Rachi (non traduit)
מאחרים. מחמת אמו:
הַאי בַּעַל מוּם שֶׁפְּסוּלוֹ בְּיָחִיד הֵיכִי דָמֵי אִי דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ מִי מְהֵימַן אֶלָּא דְּשָׁתֵיק
וְדִכְוָתֵיהּ גַּבֵּי בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה דְּשָׁתֵיק וְקָתָנֵי מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ בִּשְׁנַיִם
וְאַבָּיֵי אָמַר לְעוֹלָם דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ וּדְקָאָמְרַתְּ אַמַּאי מְהֵימַן דְּאָמַר לֵיהּ שְׁלַח אַחְוִי וְהַיְינוּ דְּקָתָנֵי מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ מֵאֲחֵרִים
Rachi (non traduit)
שלח אחוי. אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה והיינו דקתני בעל מום פסולו בגופו שנוכל לברר הדברים וכן מקוה חסרונו לפנינו:
Tossefoth (non traduit)
שלח ואחוי. תרגום של והפשיט ושלח (ויקרא א) מכאן יש להוכיח דכל דבר שיכול להתברר עד א' נאמן עליו ואפילו עד א' מכחישו:
וּבֶן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה דַּעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה מְנָלַן אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר קְרָא וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר וּבֵין זֶרַע פָּסוּל
Rachi (non traduit)
והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'. בין זרע פסול חלל ולכתחילה לא קאמר דהא מחולל קרייה רחמנא שנתחלל מקדושת כהן:
Tossefoth (non traduit)
ולזרעו אחריו בין זרע כשר בין זרע פסול. ובריש מכילתין (דף ד.) אמר וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת''ל וכו' משמע דלשון זרע לא משתמע אלא כשר וי''ל דשאני הכא דזרעו מיותר דהוה מצי למיכתב ולבניו שהרי בבנות לא שייך ברית כהונה ולכך דרשינן מיניה אפילו זרע פסול אבל התם אינו מיותר שהרי התם יש לו בת כמו בן:
אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר מֵהָכָא בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה אֲפִילּוּ חוּלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה
Rachi (non traduit)
חולין שבו. חללין שבו חללין שבשבט לוי דקרא בשבט לוי כתיב:
רַבִּי יַנַּאי אָמַר מֵהָכָא וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו אֶלָּא זֶה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל
בַּעַל מוּם דַּעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה מְנָלַן אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר קְרָא לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר וְהָא שָׁלוֹם כְּתִיב אָמַר רַב נַחְמָן וָיו דְּשָׁלוֹם קְטִיעָה הִיא
Rachi (non traduit)
ובעל מום דעבודתו פסולה מנלן. אם עבד בשוגג דאילו במזיד כתיב (ויקרא כ''א:
כ''ג) אך אל הפרוכת לא יבא וגו' ולא יחלל את מקדשי אלא עבד בלא ידיעה מנלן דלא מכשרינן ליה מהאי קרא דוהיתה לו ולזרעו אחריו:
הנני נותן לו. לעיל מוהיתה לו כתיב אלמא בשלימים הוא דאכשר:
מַתְנִי' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר וְאֵיזֶה זוֹ זוֹ כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשְּׂאוּ לְכֹהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
מתני' כל מקום שיש קידושין ואין עבירה. שהקידושין תופסין בה ואין עבירה בנשואין שלא אסרתה תורה עליו:
כהנת לויה וישראלית וכו'. לוי שנשא כהנת או ישראלית בנה לוי וכהן שנשא לויה וישראלית בנה כהן (ולוי) ישראל שנשא כהנת או לויה הולד ישראל למשפחותם לבית אבותם כתיב:
Tossefoth (non traduit)
כל מקום שיש קידושין ויש כו' וכל מקום שאין קידושין ואיזה זה זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. נראה לר''י דהך סתמא אתיא כרבי שמעון התימני דאמר בסוף פ' החולץ (יבמות מט.) יש ממזר מחייבי כריתות ולא מחייבי לאוין וכה''ג קאמר הכא ועוד נראה לר''י דהלכה כי הך סתמא אע''ג דאיכא סתמא אחרינא ביבמות (דף צב.) כר' עקיבא מ''מ הך סתמא עיקר משום דמתניא גבי הילכתא פסיקתא דקידושין ועוד דמצינו בהרבה מקומות כי האי סתמא כדקתני התם (יבמות דף יד:) פשיטא בני חייבי לאוין כשרים נינהו ועוד תני איזהו ממזר כל שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת משמע דלא הוי ממזר אלא מחייבי כריתות:
וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם וְאֵיזֶה זוֹ זוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין
Rachi (non traduit)
אחר הפגום שבשניהם. שנולד מפסולי כהונה הולד פסול וכן בן ממזרת לישראל ממזר וכן בן ממזר מישראלית ממזר וכן בת נתינה לישראל נתין ובן נתין מכשרה נתין:
אלמנה לכ''ג. יש קידושין ויש עבירה דקסבר קידושין תופסין בחייבי לאוין:
וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין אֲבָל יֵשׁ לָהּ עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין הַוָּלָד מַמְזֵר וְאֵיזֶה זֶה זֶה הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ וְאֵיזֶה זֶה זֶה וְלַד שִׁפְחָה וְנָכְרִית
Rachi (non traduit)
הולד ממזר. בגמרא מפרש לה:
מכל עריות שבתורה. של חייבי כריתות:
הולד כמותה. ולד נכרית נכרי ואם גיירוהו הוי גר כשר ואינו ממזר:
ולד שפחה. עבד ששחררו בעליו כשר ומותר בישראלית:
גְּמָ' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּלָלָא הוּא דְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר הֲרֵי
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source